מחיצה חד שכבתית או דו שכבתית: מה לבחור

השאלה אם שכבה אחת או שתיים נקבעת לפי מה שייתלה על הקיר ומה שומעים דרכו, ולא לפי התקציב. השלד זהה בשני המקרים — ההבדל מתחיל בחיפוי.

• שכבה אחת: מחיצות קלות בלי עומס ובלי דרישת שקט
• שתי שכבות: דיבור מעבר לקיר, ריהוט תלוי, טלוויזיה, דלת
• העובי והמחיר עולים הרבה פחות מהחוזק ומהביצועים האקוסטיים

מה נותנת השכבה השנייה

לוח שני מוסיף מסה, והמסה היא הפרמטר המרכזי לרעש אוויר. הוא גם מבטל את הנקודה החלשה של חיפוי בודד: המישקים. בשכבה השנייה המישקים מוסטים ביחס לראשונה, ולכן סדק לאורך התפר ומעבר צליל דרכו הופכים הרבה פחות סבירים. בנוסף הקיר מפסיק להישמע חלול במכה.

מתי שכבה אחת מספיקה

שכבה אחת עובדת יפה היכן שהמחיצה רק מחלקת חלל: חדר ארונות, קופסת תשתית, סגירת נישה, חלוקת מחסן. אם לא תולים עליה דבר, אין מאחוריה חדר שינה ואין בה דלת, שכבה שנייה היא בזבוז. רק אל תחסכו במרווח הניצבים: 40 ס"מ במקום 60 קונים קשיחות בזול יותר מלוח נוסף.

מתי שתי שכבות הן חובה

שתי שכבות נדרשות אם ישנים מעבר לקיר, אם עומדים לתלות טלוויזיה, מדפים או ארונות מטבח, אם במחיצה יש דלת (שמרופפת את המבנה), ואם הקיר ארוך או גבוה. בחדר ילדים שמחולק לשניים ההבדל נשמע מיד — ותיקון בדיעבד יקר יותר מלעשות נכון מראש.

מה זה משנה בעובי ובמחיר

שכבה שנייה מוסיפה כ-12–13 מ"מ לכל צד מחופה, וזה כמעט תמיד לא משמעותי בדירה. בכסף מדובר בלוח, אמצעי חיבור ועבודת התקנה ושפכטל. זול משמעותית מלפרק קיר גמור כי הטלוויזיה לא מחזיקה או שהשכנים נשמעים יותר מהצפוי.